Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Arakhine
Daf 14a
מִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָמַשְׁמַע לַן, כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לָאָדָם שֶׁיֹּאמַר ''כַּמָּה נָאֶה גּוֹי זֶה''.
Traduction
by not mentioning gentiles, the mishna teaches us another matter in passing, in accordance with the statement that Rav Yehuda says that Rav says. As Rav Yehuda says that Rav says: It is prohibited for a person to say: How beautiful is this gentile.
Rachi non traduit
מילתא אגב אורחיה קמ''ל. דלא תנא את הנאה שבכנענים לפי שאסור להזכיר שם נוי על כנעני כדרב יהודה דכתיב (דברים ז) לא תחנם לא תתן להם חן:
וְלִיתְנֵי ''אֶת הַנָּאֶה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וְאֶת הַכָּעוּר שֶׁבַּגּוֹיִם''! בְּחַד אוּמָּה קָמַיְירֵי, בִּתְרֵי אוּמֵּי לָא מַיְירֵי.
Traduction
The Gemara asks: But if this is the only reason that a gentile is not mentioned, let the mishna teach: In the case of one who took a vow of valuation to donate the fixed value of the most attractive among the Jewish people and the most unsightly among the gentiles, he gives the fixed payment of fifty sela to the Temple treasury. The Gemara answers: The tanna prefers to deal with one nation, i.e., Jews, and does not wish to deal with two nations, Jews and gentiles.
וְלָא? וְהָא קָתָנֵי: הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּכְּהוּנָּה וְאֶת הַקְּטַנָּה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל! הָתָם חַד אוּמָּה הוּא, אֶלָּא מִקְדָּישׁ הוּא דְּקַדִּישִׁי כֹּהֲנִים טְפֵי.
Traduction
The Gemara challenges this answer: And does the mishna not deal with two nations? But isn’t it taught in a mishna (14b): One who raped or seduced a young woman, whether she is the most prominent in the priesthood or the lowliest among the Israelites, gives the payment of fifty sela, the fine stated in the Torah. Priests and Israelites are two distinct groups of people, analogous to Jews and gentiles. The Gemara answers: In that mishna there it is one nation, as although there are two groups they are both part of the Jewish people. It is only that the priests have greater sanctity than Israelites.
Rachi non traduit
והא קתני. גבי אונס ומפתה:
את הקטנה שבישראל ואת הגדולה שבכהונה. אלמא בתרתי אומי קא מיירי:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא, אַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא ''שְׂדֵה אֲחוּזָּה'', דִּבְיִשְׂרָאֵל הוּא דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, בְּגוֹי לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, דְּלָאו בְּנֵי אֲחוּזָּה נִינְהוּ, מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי לַהּ בְּיִשְׂרָאֵל.
Traduction
And if you wish, say instead that since the mishna wants to teach the case of an ancestral field in the latter clause, which you find in the case of Jews, but you do not find with regard to gentiles, as they are unfit to have ancestral land in Eretz Yisrael, it is due to this reason that the mishna teaches only cases that involve the Jewish people.
Rachi non traduit
בעובד כוכבים לא משכחת לה. דין שדה אחוזה שיהא פודהו בחמשים שקל כסף אלא בשויו דלאו בני אחוזה בארץ ישראל נינהו:
Tossefoth non traduit
בעובד כוכבים לא משכחת. משום דלאו בני אחוזה נינהו ואע''ג דאמרינן (קדושין דף יז:) עובד כוכבים יורש אביו דבר תורה מ''מ לא היה להם אחוזה בארץ ודין זה לא שייך כי אם בא''י דמצוה היא התלויה בארץ ועובד כוכבים אין לו נחלה בארץ:
מַתְנִי' בִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, כֵּיצַד? אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בְּחוֹלַת הַמָּחוֹז, וְאֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בַּפַּרְדֵּיסוֹת סְבַסְטֵי, נוֹתֵן זֶרַע חוֹמֶר שְׂעוֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף, וּבִשְׂדֵה מִקְנָה נוֹתֵן אֶת שָׁוְויוֹ.
Traduction
MISHNA: There are halakhot with regard to an ancestral field that are lenient and others that are stringent. How so? Both one who consecrates an ancestral field in the low-quality sands of the areas surrounding the city and one who consecrates the high-quality orchards of Sebastia gives a redemption payment of fifty silver shekels for every area that he consecrated that is fit for sowing a kor of barley (Leviticus 27:16). And with regard to a purchased field that one consecrates, he gives its value as redemption, a sum that can be more or less than fifty shekels for every area required for sowing one kor of barley.
Rachi non traduit
מתני' אחד המקדיש. שדה בחולת המחוז סביבות עיר שאינה חשובה כ''כ מפני מדרס הרגלים. חולת סביבות כמו מחול הכרם (כלאים פ''ד מ''א). (ל''א) מחוז עיר. ל''א מחוז שם מקום שלא היו שדותיו חשובין:
פרדיסות סבסטי. כרמים של אותו מקום ומעולים הם מאוד:
נותן. מי שפודה אותם בין בעלים בין אדם אחר בבית זרע חומר שעורים חמשים שקל כסף אם תחלת היובל היה ואם לא מגרע לפי השנים שעברו סלע ופונדיון לשנה כדכתיב קרא:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֶחָד שְׂדֵה מִקְנָה וְאֶחָד שְׂדֵה אֲחוּזָּה, מָה בֵּין שְׂדֵה אֲחוּזָּה לִשְׂדֵה מִקְנָה? שֶׁבִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה הוּא נוֹתֵן חוֹמֶשׁ, וּבִשְׂדֵה מִקְנָה אֵינוֹ נוֹתֵן חוֹמֶשׁ.
Traduction
Rabbi Eliezer says: With regard to both a purchased field and an ancestral field, one gives a redemption payment of fifty silver shekels for every area required for sowing a kor of barley that he consecrated. What, then, is the difference between an ancestral field and a purchased field? The difference is that in the case of an ancestral field one gives an additional payment of one-fifth, but in the case of a purchased field one does not give an additional payment of one-fifth.
Rachi non traduit
אחד שדה אחוזה כו'. דכולהו מיפרקי בנ' שקלים:
שדה אחוזה. אם בעלים פודין אותה מוסיפין חומש על החמישים כדכתיב (ויקרא כ''ז:י''ט) ואם גאל יגאל את השדה המקדיש וגו':
ובשדה מקנה אין נותן חומש. כדמפרש בגמ':
גְּמָ' אָמַר רַב הוּנָא: הִקְדִּישׁ שָׂדֶה מְלֵיאָה אִילָנוֹת, כְּשֶׁהוּא פּוֹדָן — פּוֹדֶה אִילָנוֹת בְּשָׁוְויָן, וְחוֹזֵר וּפוֹדֶה קַרְקַע בֵּית זֶרַע חוֹמֶר שְׂעוֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף. אַלְמָא קָסָבַר רַב הוּנָא: אָדָם מַקְדִּישׁ — בְּעַיִן יָפָה מַקְדִּישׁ.
Traduction
GEMARA: Rav Huna says: In a case where one consecrated a field full of trees, when he redeems the trees and field, he redeems the trees according to their value, and then redeems the land according to the fixed formula, by which an area required for the sowing of a kor of barley seed is redeemed for fifty silver shekels. The Gemara notes that evidently Rav Huna holds that when a person consecrates, he consecrates generously. In this case he consecrated the trees and the land separately, so that he would have to redeem them each separately, rather than the trees being redeemed as part of the land.
Rachi non traduit
גמ' בעין יפה מקדיש. אילנות לבד וקרקע לבד ולא שיפדה אילנות אגב קרקע:
אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב הוּנָא: אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בְּחוֹלַת הַמָּחוֹז, וְאֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בְּפַרְדֵּיסוֹת סְבַסְטֵי, נוֹתֵן בֵּית זֶרַע חוֹמֶר שְׂעוֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף! אֲמַר לֵיהּ: רְאוּיָה לְפַרְדֵּיסוֹת קָאָמֵינָא.
Traduction
Rav Naḥman raised an objection to Rav Huna from the mishna: Both one who consecrates an ancestral field in the low-quality sands of the areas surrounding the city and one who consecrates the high-quality orchards of Sebastia gives a redemption payment of fifty silver shekels for every area required for sowing a kor of barley that he consecrated. This indicates that when one consecrates orchards he does not redeem the land and the trees separately. Rav Huna said to Rav Naḥman: The mishna is speaking of land that is suitable for orchards but does not actually have trees planted on it.
Rachi non traduit
פרדיסות. היינו כרמים נטועים וקתני חמשים שקל אלמא נפדין אילנות אגב קרקע:
ראויה. ואינה נטועה:
אֵיתִיבֵיהּ: ''בֵּית זֶרַע'' — אֵין לִי אֶלָּא בֵּית זֶרַע, שְׂדֵה גְּפָנִים וּשְׂדֵה קָנִים וּשְׂדֵה אִילָנוֹת מִנַּיִן?
Traduction
Rav Naḥman raised another objection to Rav Huna from a baraita: When discussing a consecrated ancestral field the Torah states: ''An area fit for sowing'' (Leviticus 27:16). I have derived only an area fit for sowing; from where do I derive that the same is true for a field of vines and a field of reeds and a field of trees?
Rachi non traduit
אין לי. נפדה בנ' שקלים אלא בית זרע שראוי לזריעה:
תַּלְמוּד לוֹמַר ''שָׂדֶה'' מִכָּל מָקוֹם, אֲמַר לֵיהּ: הָכָא נָמֵי פּוֹדֶה וְחוֹזֵר וּפוֹדֶה.
Traduction
The verse states: ''And if a man shall consecrate to the Lord part of the field of his possession, then your valuation shall be according to an area fit for sowing; the sowing of a ḥomer of barley shall be valued at fifty silver shekels'' (Leviticus 27:16). The word ''field'' teaches that this halakha applies in any case, regardless of the type of field. It can be inferred from here that if one consecrates an orchard, the redemption of the trees is not valued separately from the land. Rav Huna said to Rav Naḥman: Here too, the baraita means that he first redeems the trees and afterward redeems the field, according to the formula of the Torah.
Rachi non traduit
פודה. האילנות בשויהן וחוזר ופודה קרקע. ושדה מ''מ דקאמר לא קאי אלא אקרקע:
אֵיתִיבֵיהּ: הִקְדִּישׁ שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת מִמַּטַּע עֲשָׂרָה לְבֵית סְאָה — הֲרֵי זֶה הִקְדִּישׁ אֶת הַקַּרְקַע וְאֶת הָאִילָנוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם, כְּשֶׁהוּא פּוֹדֶה — פּוֹדֶה בֵּית זֶרַע חוֹמֶר שְׂעוֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף.
Traduction
Rav Naḥman again raised an objection to Rav Huna from a baraita: If one consecrated three trees in a field where ten trees are planted in an area required for sowing one se’a of seed [beit se’a], he has consecrated not only those trees, but also the land and the young trees between them. Therefore, if this is his ancestral field, when he redeems it, he redeems the land and everything contained within it according to the standard rate established by the Torah, where an area required for the sowing of a kor of barley seed is redeemed for fifty silver shekels.
Rachi non traduit
הקדיש שלשה אילנות. נטועין ומפוזרין כסדרן ממטע עשרה לבית סאה שאם היו עשרה מפוזרין כדרך אלו היו מחזיקין בית סאה זו היא דין נטיעת אילנות וכל קרקע שביניהם צריך להם לפיכך אם הקדישו ה''ז הקדיש קרקע שבניהם וכל אילנות קטנים שביניהם:
Tossefoth non traduit
הקדיש שלשה אילנות ממטע עשרה לבית סאה. והנך אילנות בנטיעות איירי דאילו גדולים בשלשה [אילנות] לבית סאה סגי:
פָּחוֹת מִיכֵּן, אוֹ יָתֵר עַל כֵּן, אוֹ שֶׁהִקְדִּישָׁן בְּזֶה אַחַר זֶה — הֲרֵי זֶה לֹא הִקְדִּישׁ לֹא אֶת הַקַּרְקַע וְלֹא אֶת הָאִילָנוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם.
Traduction
But if the ratio of land to trees was less than that, i.e., the trees were planted more densely, or if the ratio of land to trees was more than that, i.e., the trees were planted less densely, or if he consecrated each of the trees separately, one after the other, this person has consecrated neither the land nor the young trees between them. Therefore, when he redeems, he redeems the trees in accordance with their worth.
Rachi non traduit
פחות מיכן. אם נטועין בפחות ממטע עשרה לבית סאה או ביותר מיכן אין זה סדר נטיעת אילנות ולא הקדיש אלא אילנות וכשהוא פודן פודה בשויהן:
זה אחר זה. לא קנה הקדש קרקע שאין קנין קרקע אלא לג' אילנות כדאמר בבבא בתרא:
Tossefoth non traduit
פחות מכאן או יתר על כן לא הקדיש את הקרקעות. ממטע עשרה לבית סאה מגיע לכל אילן ואילן ר''נ אמות ותימה דבפרק המוכר [את] הספינה (ב''ב דף פב.) תניא הקונה שלשה אילנות והם מד' אמות עד ט''ז קנה תחתיהן וביניהן וצידיהן כמלא אורה וסלו אלמא לא חשבינן להו כרצופין כשאין בין זה לזה כי אם ח' אמות על ח' אמות בריבוע דהיינו ס''ד אמות לכל אחד ואית ליה קרקע בהכי והכא אמרי' דפחות מר''נ אמות לא הקדיש הקרקע ואור''י דיש חילוק בין מוכר למקדיש במוכר לא בעינן כולי האי מיהו תימה דהכא אמרי' דיתר על כן אין לו קרקע וגבי מוכר אמרי' עד ט''ז אמות על ט''ז אמות דהיינו רנ''ו ולא חשבינן להו כמפוזרים יותר מדאי ויש להו קרקע וצ''ל דהני ט''ז אמות דגבי מכירה מיירי בעיגולא והריבוע יתר על העיגול רביע נמצא דגבי מכירה לא בעינן כולי האי כמו מקדיש והקשה רבינו שמואל בבבא בתרא מהא דתניא בתוספתא דאין חילוק בין מוכר למקדיש לדין זה לקנות קרקע ותירץ דתנאי היא מיהו תימה דר' שמעון אית ליה התם דח' אמות בין זה לזה לא חשיב יותר מדאי אף לענין הקדש וברייתא דהכא במטע עשרה לבית סאה מוקי לה הכא בסמוך כר' שמעון וי''ל דלא מוקי כר' שמעון כ''א מדין דמקדיש בעין רעה מקדיש אבל מדין שיעור נטיעת האילנות לא הוי כר' שמעון:
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ הִקְדִּישׁ אִילָנוֹתָיו, וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ קַרְקַע, כְּשֶׁהוּא פּוֹדֶה — פּוֹדֶה אֶת הָאִילָנוֹת בְּשָׁוְויֵהֶן, וְחוֹזֵר וּפוֹדֶה קַרְקַע: בֵּית זֶרַע חוֹמֶר שְׂעוֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף!
Traduction
And moreover, even if one consecrated its trees when they are planted more densely, or less densely, or one after the other, and then afterward he consecrated the land, so that at this point everything belongs to the Temple treasury, when he redeems them, he redeems the trees separately in accordance with their worth, and afterward he redeems the land according to the standard rate, where an area required for the sowing of a ḥomer, i.e., a kor, of barley seed is redeemed for fifty silver shekels.
Rachi non traduit
ולא עוד. ולא אלו בלבד נפדין בשויהן שאין עמהן הקדש קרקע כלל:
אלא אפי' הקדיש האילנות. שאינן נטועים כסדר:
ואח''כ הקדיש קרקע. דאיכא למימר ליפרקו אגב ארעייהו אפי' הכי הואיל ולא קדשו יחד פודה אילנות בשויהן והקרקע נפדית בית זרע נ' שקלים:
וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי פּוֹדֶה וְחוֹזֵר וּפוֹדֶה, הָא מִדְּסֵיפָא פּוֹדֶה וְחוֹזֵר וּפוֹדֶה, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָא!
Traduction
The Gemara explains the objection: And if you would say that here too, in the first part of the baraita, it means that he redeems the field and afterward redeems the trees, from the fact that the latter clause of the baraita states that he redeems and afterward redeems, by inference the first clause is not referring to a case where he redeems the field and afterward redeems the trees.
Rachi non traduit
תיובתא לרב הונא. מרישא דהיכא דהקדישן יחד נפדין אגב קרקע:
אֶלָּא, הָא מַנִּי? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: מַקְדִּישׁ בְּעַיִן רָעָה מַקְדִּישׁ. דְּתַנְיָא: הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה — הִקְדִּישׁ אֶת כּוּלָּהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הִקְדִּישׁ אֶלָּא חָרוּב הַמּוּרְכָּב וְסַדַּן הַשִּׁקְמָה.
Traduction
Rather, in accordance with whose opinion is this baraita? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who says that when one consecrates, he consecrates sparingly. As it is taught in a baraita: One who consecrates a field has consecrated all of it. Rabbi Shimon says: He only consecrated a grafted carob tree and a sycamore stump.
Rachi non traduit
הקדיש את כולה. כל אשר בתוכה:
ר' שמעון אומר לא הקדיש. אילנות שבה:
אלא חרוב המורכב וסדן השקמה. שהם זקנים וגדולים מאד ויונקים משדה הקדש טפי משאר אילנות והכי מפורש בב''ב. סדן [השקמה] דדרך שקמין לקוץ אותם כדי שיגדלו בעובי וקודם שנקצץ קרי ליה בתולת שקמה ולאחר קציצה קרי ליה סדן השקמה הכי תניא במס' נדה (דף ח:):
אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵימָא סֵיפָא: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ הִקְדִּישׁ אִילָנוֹתָיו וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ קַרְקַע, כְּשֶׁהוּא פּוֹדֶה — פּוֹדֶה אֶת הָאִילָנוֹת בְּשָׁוְויֵהֶן, וְחוֹזֵר וּפוֹדֶה בֵּית זֶרַע חוֹמֶר שְׂעוֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף.
Traduction
The Gemara raises a difficulty: If the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, say the latter clause: And moreover, even if one consecrates its trees and then afterward he consecrated the land, when he redeems them he redeems the trees separately in accordance with their worth, and afterward he redeems the land according to the standard rate, where an area required for the sowing of a ḥomer of barley seed is redeemed for fifty silver shekels.
וְאִי רַבִּי שִׁמְעוֹן — לֵיזִיל בָּתַר פִּדְיוֹן, וְלִיפְרְקוּ אַגַּב אַרְעַיְיהוּ, דְּהָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָזֵיל בָּתַר פִּדְיוֹן!
Traduction
And if the baraita is according to the opinion of Rabbi Shimon, let one follow the status of the field at the time of its redemption, and let the trees be redeemed along with their land, as at the time of its redemption both the trees and the land are consecrated. As we have heard that Rabbi Shimon follows the time of the redemption, i.e., he determines the price at which a field is redeemed based on the time it is being redeemed.
Rachi non traduit
ליזיל בתר פדיון. והואיל ובשעת פדיון יש קרקע עם האילנות:
ליפרקו אגב ארעייהו. ואע''ג דבשעת הקדש הקדישן בפני עצמם:
דְּתַנְיָא: מִנַּיִן לְלוֹקֵחַ שָׂדֶה מֵאָבִיו וְהִקְדִּישָׁהּ, וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו, מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא לְפָנָיו כִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ''.
Traduction
As it is taught in a baraita: From where is it derived with regard to one who purchases a field from his father and consecrated it, and afterward his father dies, which means that the field would now be his as an inheritance, from where is it derived that it should be considered before him as an ancestral field, rather than a field that he purchased, with respect to its redemption? The verse states with regard to a field that was purchased: ''And if he sanctifies to the Lord a field that he has bought, which is not of his ancestral fields'' (Leviticus 27:22).
Rachi non traduit
והקדישה ואח''כ מת אביו. אע''ג דבשעת הקדש הואי שדה מקנה הואיל ולאחר שמת אביו הוי שדה אחוזה:
מנין שתהא לפניו כשדה אחוזה. ונפדית בחמשים שקלים ולא בשויה:
שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחוּזָּה, יָצְתָה זוֹ שֶׁרְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחוּזָּה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן.
Traduction
The verse speaks specifically of a field that is not fit at the time of its consecration to be an ancestral field, i.e., one that he could never have inherited in the future. This specification excludes this field that was fit to be an ancestral field from this halakha, since eventually it would have become his through inheritance, even had he not purchased it. This is the statement of Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon.
Rachi non traduit
תלמוד לומר וכו' שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה. יש לה דין שדה מקנה לפדות בשוויה יצתה זו כו':
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן לַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה מֵאָבִיו, וּמֵת אָבִיו, וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישָׁהּ, מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא לְפָנָיו כִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה?
Traduction
The baraita continues: Rabbi Meir learns a different halakha from this verse and says: From where is it derived that in a case of one who purchases a field from his father and his father dies, and only afterward he consecrated the field, from where is it derived that it should be considered before him like an ancestral field?
Rachi non traduit
ואח''כ הקדישה. דבשעת הקדש הויא שדה אחוזה אבל הקדישה ואח''כ מת אביו אינה אלא כשדה מקנה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source